קריאת תוצאות מעבדה באבחון בלוטת התריס אינה פשוטה.
הרופאים בדר"כ מסתכלים על הורמון אחד – TSH ואם הוא נמצא בתוך הטווח – אז הכל בסדר. אם לא- ימליצו על נטילת תירוקסין (T4 סנטטי). אבל(!!) הטווחים בבדיקות הם טווחי נורמה בארץ ישראל ולא מייצגים את המצב האידאלי בדווקא, מה שאומר שגם חלק מתוך הטווח הוא לא מצב תקין. מצד שני במקרים רבים תוצאות מחוץ לטווח לא באמת דורשים נטילת תרופות לכל החיים!
במאמר הזה נלמד לנתח תוצאות מעבדה נכון ומה דרך הטיפול המומלצת למצבים שונים- כי ידע זה כוח!
מושגים בסיסיים בבדיקות דם לבלוטת התריס-
בדרך כלל, בשלב הזה אנחנו מאפשרים לינק לדילוג לאבחון עצמו. במקרה הסבוך של בלוטת התריס, לא הכנסנו כפתור כזה. מומלץ לקרוא את ההגדרות!
בלוטת התריס- בלוטה הורמונאלית היושבת בתחתית הגרון ושולטת על חילוף החומרים בגופנו. תפקוד בלוטה תקין מאפשר הפקת אנרגיה לגוף (מופק בעיקר מהמזון) לשימוש כל מערכות הגוף.
הורמון T4 - T4 הוא ההורמון המיוצר בבלוטת התריס. בבדיקת דם, T4 מייצג את המאגרים של הורמון בלוטת התריס. T4 פעיל הרבה פחות מ – T3, ומשמש לאזן את רמות ההורמון הפעיל בתאי הגוף. הורמון T3- הוא ההורמון הנוצר ברקמות הגוף בעיקר מהורמון T4. המעבר בין T4 ל-T3 מתבצע בעזרת סלניום (בדומה לזרז). בבדיקת דם T3 מייצג את ההורמון הפעיל של בלוטת התריס.
הורמון TSH- הורמון הTSH הוא ההורמון שבעיקר נבדק ברפואה הקונבנציונאלית כשבודקים את תפקוד בלוטת התריס, על אף שהוא אינו הורמון של בלוטת התריס. ה-TSH הוא ההורמון המופק במוח כתגובה לחוסר ב- T4 (ובהקשר מסויים גם T3). כשחסר T4 , בלוטת ההיפופיזה תייצר TSH כדי לאותת לבלוטת התריס להגביר את הייצור. (ובמילים אחרות, TSH ו- T4 מייוצגים ביחס הפוך, ולכן כשבבדיקות הTSH גבוה זה אומר שבלוטת התריס חלשה = היפו, וכשבבדיקות הTSH נמוך זה אומר שבלוטת התריס בהיפר).
הורמון RT3 – ריברס טי 3 היא מולקולת ראי (הפוכה) ל – T3 , המיוצרת מה-T4.
הורמון ה-RT3 נוצר באופן שוטף בכ – 20% מכלל ה- T3 ומשמשת כווסת למניעת ייצור מוגזם של T3. ה-T3 אחראי בין היתר על ייצור חום הגוף, בכדי לא להגיע לחום מוגזם הגוף מייצר את מולקולת הראי RT3. RT3 לא רק שלא עושה את העבודה של T3 אלא מונע מ-T3 להתבטא. הרופאים בארץ לא מתייחסים להורמון זה אך מאמרים מדעיים רבים מחו"ל מרחיבים עליו וכן ניתן לערוך בחו"ל בדיקות של ריברס T3. השיבוש העיקרי בייצור מולקולת הראי RT3 נגרם כתוצאה מרמות לא תקינות של קורטיזול (עודף או חוסר), הנגרם כתוצאה ממתח מתמשך- כפי שהרחבנו במאמר על אבחון בלוטת האדרנל. או במילים פשוטות יותר- קורטיזול (=סטרס) עלול לגרום שיבושים בתפקודי התריס על אף שבלוטת התריס תקינה ואין חוסרים לגוף.
יוד- יוד הינו חומר הגלם הייחודי ממנו מופקים הורמוני בלוטת התריס (t4).
חשוב להדגיש שמרבית האוכלוסייה בארץ סובלת מחוסר יוד!!! ומי שרגיש ביותר לחוסר זה הן נשים בהריון ואחר לידה (הנדרשים לצרוך מינונים גבוהים יותר), עוברים וילדים. בנתוני אתר משרד הבריאות מופיע – "מתוך השוואה בינלאומית עולה שישראל נמצאת בטווח התוצאות הנמוך ביותר בקרב ילדים, המצב אף גרוע יותר בקרב נשים הרות".
חוסר יוד יוצר בעיות בבלוטת התריס, ירידה ביכולות שכליות (פוגעת במיוחד בעוברים), תנודות הורמונאליות, חולשה, תשישות, דכאון אחר לידה. כמו כן עצבנות, השמנה, נשירת שיער, עצירות, יובש בעור, ועוד. באופן טבעי, בלוטת התריס נצרכת לעבודה אינטנסיבית יותר בזמן הריון ועוד יותר בלידה והנקה, זאת במקביל להפנית מאגרי הגוף לצרכי התינוק המתפתח. בפועל, ההמלצה על צריכת יוד יומית כמעט מכפילה את עצמה בהריון ולידה, ואם ממילא רוב האוכלוסיה סובלת מחוסר יוד בכמות הרגילה, בהריון והנקה זה מחריף ואף מקצין את הבעיות שהזכרנו.
לבותירוקסין- תחליף סינתטי להורמון הטבעי T4 המיוצר בבלוטת התריס. בשמה המסחרי הנפוץ- אלטרוקסין (או כל תרופה גנרית מקבילה). התרופה משמשת לטיפול במחלות של בלוטת התריס ובפרט (אך לא רק) לטיפול בבולטת תריס חלשה (היפו). ישנם 2 בעיות מרכזיות בהקשר לתרופה-
מדובר בתרופה הניתנת לרוב לנטילה קבועה לאורך כל החיים. פעמים רבות מגיעים לרופא עם בדיקות לא תקינות והרופא רושם מרשם לאלטרוקסין. במידה ומדובר באשה בהריון ובפרט אחרי לידה, המצב אמור להסתדר עם הזמן (בד"כ 3 חודשים עד שנה, תלוי ברמת צריכת היוד של האשה). כמו כן אחרי מחלה (אפילו שפעת!) בלוטת התריס נחלשת ו"חוזרת לעצמה" בהמשך. לסיכום, התרופה ניתנת לשימוש שוטף בעוד שבחלק גדול מהמקרים יש צורך נקודתי-זמני (שלרוב, ניתן לפתור את הבעיה במתן יוד טבעי ולללא תרופות גם באופן הזמני).
התרופה משמשת מעין "כסא גלגלים" לבלוטה. ז"א השימוש בתרופה מפחית את יכולת התפקוד של הבלוטה, מה שמחליש אותה יותר וגורם בטווח ארוך שצריך מידי פעם לעלות מינון.
סלניום- מינרל חשוב ביותר גם למניעת הצטברות רעלנים בבלוטת התריס בזמן פעולתה, וכן לתהליך הפיכת T4 ל- T3. חשוב להדגיש שעודף סלניום מזיק ומסוכן.
קריאה נכונה של בדיקת הדם-
כמו שהזכרנו, הבעיה הראשונה היא שהטווחים המוצגים בבדיקות הדם הם טווחי נורמה, מה שאומר שהם לא מייצגים את המצב האידאלי הבריא בהכרח, או במילים אחרות- גם חלק מתוך הטווח הוא לא מצב תקין.
הטווחים הנבדקים הם נכון לתאריך כתיבת המאמר ועשויים להשתנות בעתיד. כמו-כן הטווחים הנבדקים עשויים להשתנות מעט בין קופות החולים, אך העיקרון נשאר זהה.
בבדיקת הTSH, הטווח הנבדק בקופות החולים הוא 0.35-4.94 . לעומת זאת, המצב תקין נמצא סביב קו השליש השמאלי שבטווח הנבדק. כשהתוצאה נוטה ימינה, אף בתוך הטווח, זה מסמן על היפו- זאת אומרת שהבלוטה חלשה. להמחשה- בתרשים שיצרנו: הטווח הנבדק מסומן בירוק, הטווח הבריא מסומן בכתום והטווח האידיאלי בשחור.
בבדיקת T4, הטווח הנבדק בקופות החולים הוא 9-15.13 . לעומת זאת, המצב תקין נמצא סביב קו השליש הימני שבטווח הנבדק. כשהתוצאה נוטה שמאלה, אף בתוך הטווח, זה מסמן על היפו- זאת אומרת שהבלוטה חלשה. להמחשה- בתרשים שיצרנו, שוב- הטווח הנבדק מסומן בירוק, הטווח הבריא מסומן בכתום והטווח האידיאלי בשחור.
בבדיקת T3, הטווח הנבדק בקופות החולים הוא 2.66-5.7 . לעומת זאת, המצב תקין נמצא סביב קו השליש הימני שבטווח הנבדק. כשהתוצאה נוטה שמאלה, אף בתוך הטווח, זה מסמן על היפו- זאת אומרת שהבלוטה חלשה. להמחשה- בתרשים שיצרנו: הטווח הנבדק מסומן בירוק, הטווח הבריא מסומן בכתום והטווח האידיאלי בשחור.
אבחון לפי בדיקות הדם -
מתייחס לטווחים ה"בריאים" ולא ה"נורמאליים" בא"י
ככל- טיפול בתזונה ותוספים יכול להחליף טיפול תרופתי רק במידה ולא החלו לקחת תרופות ולא מדובר בשיבושים גדולים. טיפול בתזונה ותוספים מחייב מעקב הדוק של רופא או מטפל מוסמך המומחה בתחום!
המלצות טיפול | משמעות | tsh | t4 | t3 |
יוד טבעי (אצות ים, 2 כמוסות) + סלניום (תוסף או 2 אגוזי ברזיל). קיים סיכוי שה- TSH יעלה בשבועות הראשונים וזה תקין, ובהמשך יתאזן. חשוב לעקוב אחת לחודש על בדיקות הדם. > מצוי ביולדות ולא מצריך תרופות!! ניתן ליטול 4 כמוסות אצות לכחודשיים. > הטיפול לא מיועד למי שכבר נוטל תרופות | תת פעילות של בלוטת התריס. חוסר ביוד וודאי, אולי חסר גם סלניום. | גבוה | נמוך | נמוך |
מאד מאד עוזר- מתן סלניום ותזונה ללא גלוטן וחלב. בהמשך הטיפול אחרי שמורידים את הנוגדנים (לפי בדיקות הדם)- צריך להוסיף יוד (- אצות) בהדרגה ובמעקב. | השימוטו- מחלה אוטואימונית. מאובחנת ע"י נוגדני TPO- AB. | גבוה | נמוך | נמוך |
בלוטת האדרנל שממוקמת לפני בלוטת התריס ב"שרשרת" מפריעה לפעילות בלוטת התריס (בהפניית הייצור של ה T3 ל- RT3). הבעיה תתחזק כתוצאה מחוסר ביוד, סלניום, ברזל (פריטין) ואבץ. עלול להיות גם תוצאה של דיאטה קיצונית. יש לחזק את בלוטת האדרנל (צמחים אדפטוגניים+תזונה + הורדת סטרס. למידע נוסף) להוסיף סלניום, ורק אח"כ להוסיף יוד טבעי (אצות ים). | יתר פעילות על רקע של עודף קורטיזול (לאבחון בלוטת אדרנל) | נמוך/ תקין | גבוה | נמוך |
>ניתן לטפל ללא תרופות רק במידה ולא נוטלים תרופות מרשם ועם מעקב רפואי או של מטפל מוסמך שמומחה בהקשר! מצריך מעקב הדוק על בדיקות הדם. יוד (אצות ים- בהדרגה) ואולי סלניום. | יתר פעילות (היפר). חוסר יוד ואולי גם חוסר סלניום | נמוך | נמוך | גבוה |
>ניתן לטפל ללא תרופות רק במידה ולא נוטלים תרופות מרשם ועם מעקב רפואי או של מטפל מוסמך שמומחה בהקשר! מצריך מעקב הדוק על בדיקות הדם. מתחילים עם סלניום ורק אח"כ מוסיפים יוד (אצות ים). אם יש זפקת בדר"כ אין מחסור בסלניום. רצוי מאד לספק טיפול תומך לבלוטת האדרנל במקביל. | יתר פעילות (היפר). המקרה הנפוץ הוא מחלת גרייבס*, לרוב יש שיבוש בהפרשת הקורטיזול. חוסר סלניום ויוד. | נמוך | גבוה | גבוה |
*גרייבס- מחלה אוטואימונית המאובחנת ע"י בדיקת דם של נוגדנים לקולטן ה- TSH. בדרך כלל מאופיינת בעיניים בולטות ולעיתים זפק נפוח בצוואר.