"סטרס"- מילת מפתח בדור שלנו (וזה עוד לפני שמדברים על טראומות קורונה-טילים-פיגועים) .
כולנו יודעים לספר שמתח, לחץ, עומס, ובפרט כשיגרת- חיים, מובילים לקריסה, ומשפיעים לרעה על מערכות בגוף.
זה גם מבוסס מדעית- מתח (במגוון שמותיו, כולל כעס, מיעוט שינה קיצוני ולאורך זמן, דאגה, פחד...) הינו הגורם מספר 1 לרוב המחלות אותן חווים בני דורנו.
מה התהליך הפיזיולוגי מאחורי האקסיומה? איך נאבחן נכון את המצב שלנו?
ומה יכול לעזור לנו להתמודד עכשיו ולהצליח?
סטרס- תמיד ובישראל במיוחד!
סטרס בעידן המודרני הוא נושא שחוק. אומנם מדובר הרבה על צורת החיים הלא טבעית ולא הגיונית שלנו, אבל בשטח אין כמעט יכולת לשנות את העובדות. החיים היום הם מרוץ של התמודדות בין זירות שדורשות כל אחת את מלוא הכוחות, והדרישות (בעבודה, בלימודים, בהרגלי צריכה...) רק עולות.
ובכל זאת, את המאמר הזה בחרנו להעלאות עכשיו לא סתם.
בין אם זה בגלל הפחד מהלא ידוע , בין אם זה המצב הכלכלי במשק בישראל שהתערער עוד מאז הקורונה וחלקינו איבדנו מקורות פרנסה ו/או רביות משכנתא משוגעות, ובין אם זה האילוץ להתמודד עם ילדים בבית (לפעמים גם עם בן הזוג...) בלי מסגרות בגלל קורונה / טילים/ מלחמה- ולא נרשום מחק את המיותר כי מצד הרצון האנושי- הכל באמת מיותר...
ההשלכות עדיין נכרות בשטח, וכנראה שיקח להם עוד זמן להיעלם ולכן צריך להעלות את המודעות וההבנה להשפעות של התקופה האחרונה, ברמה הכי פיזיולוגית שיש (=בלי דעות ואמונות), וגם למצוא פתרונות אפקטיביים לבעיה אליה נקלענו.
סטרס מהפן הביולוגי: השפעות פיזיולוגיות של מתח
מתח גורם להפרשה מוגברת מהיפופיזה (יותרת המוח) של הורמון ה - ACTH מה שמגביר הפרשת קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין מבלוטת האדרנל. במצב תקין- מנגנון הפרשת הקורטיזול בבלוטת האדרנל עובד בצורה מווסתת ומשתנה לאורך היום, מצב המשפיע על איזון בסיסי בכל מערכות הגוף. מתח, המשפיע על עלייה בקורטיזול, ישבש מערכות בסיסיות וחשובות: מערכת החיסון, העיכול, תפקוד המוח, פוריות והורמונים, הלב והדם ועוד.
כשהמצב הזה מתמשך, תאי הגוף מפתחים עמידות לקורטיזול, ומגיבים עליו בצורה מצומצמת יותר מה שגורם לשיבושים עמוקים ומורכבים במערכות הבסיסיות של הגוף. כמו בסיפור המופרסם על הרועה שקרא "זאב זאב", כשהמוח זועק לאורך זמן על "סכנה" , ואין שום סכנה (רק מבחן או בוס מלחיץ...)- בסוף הגוף לא מאמין לו. ומפסיק להתייחס...ואז הזאב טורף אותו...
ובהשאלה – הגוף נהיה טרף לשלל גדול של חולשות תפקוד: עייפות, בעיות שינה, מחלות אוטואימוניות, סוכר ולחץ דם וזאת רק ההתחלה של הרשימה.
בבדיקות הרבה פעמים סטרס מתמשך מראה על עליה בקורטיזול, עד שזה "נשבר" וצונח, כך שעודף סטרס קיצוני יביא בסופו של דבר לחוסר בהורמון הקורטיזול, או במקרה יותר גרוע- לחוסר תגובה של הגוף ועמידות על רמה זו או אחרת להורמון. דרך אגב, בחו"ל ישנה זמינות גבוהה יותר של בדיקות לאבחן רמות לא תקינות של קורטיזול באמצעות בדיקות משוכללות יותר מאשר בדיקת דם פשוטה ולא מייצגת שיש בארץ (בארץ ניתן לבצע בדיקת רוק, רק באופן פרטי ובתשלום.)
הפרשה משובשת של הקורטיזול משפיעה על תפקוד מוחי- פגיעה בתאי עצב ומוח, ביכולות הלימוד, בתפקודי הזיכרון, בויסות הקשב, ביצירת בילבול. משפיעה על יציבות נפשית ותגובות רגשיות. פוגעת בכושר החיסוני, מערכת העיכול והפוריות.
בדרך משל- אם נמלטים מסכנה , אז הגוף לא יכול עכשיו לחשוב על אוכל (=עיכול) וזה לא הזמן שמערכת החיסון תתמודד עם איזה נזלת או שיעול, וזה בטח לא הזמן לחשוב על ילודה.
מערכות בגוף הנפגעות כתוצאה מסטרס= משיבושים בהפרשת הקורטיזול:
1. רמת קורטיזול גבוהה מדכאת ייצור של סרוטונין – ההורמון שגורם לנו להרגיש טוב ורגוע. קורטיזול ואדרנלין הקשורים לרמות גבוהות של סטרס עשויים לגרום לתחושת פניקה או חרדה כביכול לא מוסברת ואפילו במקרים קיצוניים לגרום לפרנויה.
3. שיבוש ברמות קורטיזול עלול לגרום לפגיעה בשינה ולהביא לעייפות כרונית.
4. מערכת העיכול רגישה מאד להורמוני סטרס דוגמת קורטיזול, ועלולה לפתח בחילות, כאבי בטן, שלשולים או עצירות. ואף למעי רגיז.
5. השפעה מוחית ועיצבית - אירועים טראומטיים מגבירים יצור קורטיזול שעלול לפגום ביצירת סינפסות (החיבורים בין תאי העצב), ולגרום להן לנזק גדול. רמות גבוהות של קורטיזול באופן קבוע, פוגעות ביכולות הלימוד, בתפקודי הזיכרון, בויסות הקשב ובתגובות רגשיות.
6. בקרב ילדים שחיים בתנאים של מצוקה מתמשכת נמצאה רמה גבוהה של קורטיזול שבאה יחד עם נחיתות בתפקודים אינטלקטואליים, תנועתיים, חברתיים ורגשיים, ואימפולסיביות חסרת שליטה. בנוסף - עליה מהירה מדי של רמת קורטיזול גורמת להפרעה בלמידת דברים חדשים, בשליפת זיכרונות ממנגנון הזיכרון לטווח ארוך ולבלבול.
7. מצד שני חשוב להדגיש: רמה נכונה של קורטיזול יוצרת מצב של קשב במיטבו.
8. חשיפה לרמה גבוהה ומתמשכת של קורטיזול מדכאת את מערכת החיסון, כגון יצור תאי דם לבנים, ותגרור בעקבותיה דלקות וזיהומים. קורטיזול מדכא את מערכת החיסון על ידי דיכוי יצירת תאי T תוך שיבוש פעילותם של IL-1 ו-IL-2, והפרעה ליצירת גורם גדילה של תאי T . תאי NK אינם מושפעים על ידי קורטיזול.
קורטיזול גבוה לאורך זמן משדר למוח צורך בפעילות שרירית, הדורשת סוכר זמין (=דלק) לכן סטרס יוצר משיכה למתוקים. בנוסף, אין פעילות פיזית בשטח (=שריפת קלוריות) וכך נגררים לעלייה במשקל ובעיקר השמנה באזור הבטן.
איבחון עצמי לבלוטת האדרנל (=סטרס)
כפי שציינו, בדיקת קורטיזול- הוא הורמון האדרנל החשוב ביותר, בארץ נערכת באופן פשוט דרך הקופות רק בבדיקת דם. בדיקת דם איננה מייצגת את המצב האמיתי של רמת הקורטיזול הזמין לתאי הגוף, כיוון שרמת הקורטיזול התקינה המופרשת בגוף משתנה לאורך היום ומעוד סיבות נוספות. בדיקת דגימת רוק היא מדוייקת יותר. לתמונת מצב אמינה יש לדגום מס' דגימות בזמנים שונים ביום. בארץ, הבדיקה מתבצעת רק באופן פרטי (באיכילוב). דרך אגב, בחו"ל ניתן לקבל בדיקת רוק לא רק באופן פרטי.
נציע מספר דרכים לאבחון עצמי באמצעי אבחון אלטרנטיביים.
חשוב לציין שברפואת המזרח המסורתית המושג "כליות" מדבר גם על הכליות וגם על בלוטת האדרנל (או בשמה העברי בלוטת יותרת הכליה), כשלמעשה האדרנל הוא מה שנקרא במושגים סיניים- "האש של הכליות".
1. אבחון לפי כף היד- סהרונים בשורש הציפורן – החצי עיגול הלבנבן באזור החיבור בין הציפורן לאצבע. גודלם מראה בדר"כ על רמות הורמונים. - הקורטיזול הוא גם המקור וגם הויסות להרבה הורמונים. נוכחות וגודל הסהרון מרמזים על חוזק הורמונאלי. (בימין יותר מבשמאל ובאצבעות הקרובות לאגודל יותר מאשר בקרובות לזרת). אגב, מנסיון אישי,לרוב האנשים שמעל גיל 30 יש להם סהרונים רק באגודל ובאצבע הקרובה לו. שגרת חיים של סטרס...
האזור שמתחת לציפורן – "מצע הציפורן", מבטא את מצב האדרנל – צבע וגוון שונה (חום= חוסר, אדום=עודף), נפיחות, ושינויים נוספים – יעידו על שינויים בתפקוד הבלוטה.
באבחון פנים-
אזור כהה (לפעמים שקוע) מתחת העין מסמן חולשת כליות וחוסר בקורטיזול. כולנו מכירים את הסימן של חוסר שינה (ששוחק את האדרנל) שמתבטא בעיגולים שחורים מתחת לעיניים. אדמדמות מראה על דלקתיות ועודף. עפעף תחתון נפוח – חסימה בכליות ובאדרנל.
הקצוות החיצוניים של הגבות –מצב בלוטת האדרנל. חולשת אדרנל תראה כקצה קטוע/ נעלם בגבה.
בשפתיים - "מסגרת" מייצגת את הכליות. גוון חום (כמו עיפרון איפור) יראה על חולשה.
בהערת אגב, נשתף במסר שקיבלנו מאחד מאנשי המקצוע שהשתתפו בסדנת אדרנל שהעברנו בחורף 2018, שם לימדנו בהרחבה אבחון אדרנל, הנה הציטוט-
"בסוף תקופת הקורונה (הכוונה לסגר הכללי הראשון) שהיתה עמוסה ולחוצה ולא פשוטה בכלל עם הילדים בבית הגעתי למצב שהסהרונים ב-4 האצבעות נעלמו ובאגודל היו קטנטנים. הבנתי שזה השפעה רעה של הסטרס של התקופה, וגם הרגשתי עייפות חזקה ביום ונדודי שינה בלילה וגם עצבנות ("קפיציות" ממש מוקצנת מכל דבר)- סימני סטרס מובהקים. השתמשתי בפרו דרנל Calm כמוסה + 3 כמוסות ארמה בוסט כדי לחזק את ההורמונים ובמיוחד שיקום האדרנל.
לאחר כ-3 ימים פסקו נדודי השינה! ותוך כשבוע צמחו סהרונים חדשים קטנים באצבע וקצת גדלו באגודל. לגבי העייפות יש התמתנות אבל עדיין קיימת. (העצבנות עברה בלי קשר למוצרים, בגלל שינוי המצב בארץ)
סוף ציטוט.
המלצות תזונה- מזונות המיוחדים בתמיכתם למצבי סטרס:
מזונות אלו לרוב גם מחזקים מערכות עיקריות שנפגעות מסטרס: חיסון, עיכול, רבייה.
כמה שהבריאה מושלמת!
שיבולת שועל – מחזקת את מערכת העצבים והרבייה. מועילה למערכת עיכול רגישה.
שקדים וגרעיני דלעת – מחזקים את הגוף ומספקים ויטמין E ואבץ החשובים במיוחד לתפקוד יותרת הכלייה (= בלוטת האדרנל).
"ירוקים" למיניהם – ירקות עליים המשמשים לרוב כתבלין עשירים במגנזיום שתומך אף הוא בהרפיה וחיזוק.
מזונות העשירים בויטמין C – מחסור בו יפגע ביצור הקורטיזול. ויטמין C הוא אחד הויטמינים הרגישים ונהרס מהר בחימום (בישול וכו'), לכן יש לצרוך חי. מומלץ לימון שלם בצריכה יומית (מתוך התחשבות בשיניים – עדיף לצרוך לימון מדולל או לשתות בקשית). גם נבטים עשירים בויטמין C. לסובלים מבעיות עיכול ולנמנעים מירק חי- מומלץ לצרוך את הנבטים מאודים קלות לשם מניעת הרס משמעותי של הויטמין העדין.
ויטמין B5 – משמש בתהליך יצירת הכולסטרול ממנו מיוצרים הורמוני יותרת הכלייה (= הורמוני האדרנל). מיוצר ע"י חיידקי המעיים ונמצא בריכוז גבוה בקטניות ודגנים מלאים, כרובית, ברוקולי ועוד.
חלבונים: כל הנוגדנים במערכת החיסון בנויים על חלבונים. ביצה – 1-2 ביצים ביום, לא לוותר! תספק רמת חלבונים טובה ואיכותית. מוצרי בשר – עשירים בחלבונים. בשר הודו עשיר במיוחד בטריפטופן – אבן הבניין של הסרטונין= המוליך עצבי במוח המשרה רוגע ושלווה. טבעוניים- לא להזניח! צריכת חלבונים היא קריטית לבריאות הגוף והנפש! להשלים אותם ע"י קטניות העשירות בחלבון ודגנים מלאים המשלימים את צריכת החומצות אמינות של הקטניות.
צמחי מרפא להרגעת סטרס ונזקי סטרס:
ישנה קבוצת צמחים שקבלה שם מיוחד ברפואת הצמחים: צמחים אדפטוגנים. מושג שנטבע בשנות ה – 60 של המאה הקודמת. אלו צמחים שבמהותם מסייעים לגוף להתמודד עם ההשלכות של מצבי לחץ, מחד מחזקים ומאפשרים להתמודד עם מצבים אלה ומאידך, משקמים את הנזק שנגרם עקב מצב החירום המתמשך שהוא יוצר. לצמחים האדפטוגניים יש השפעה נוגדת הזדקנות, משפרים ריכוז וזיכרון, נוגדי חרדה ומשפרים את תפקוד מערכת החיסון, וכן את מערכת העיכול והפוריות.
מבחינה כימית הם מכילים ספונינים טריטרפנואידיים או ספונינים סטרואידיאליים. בעלי מבנה דומה למבנה הורמוני האדרנל, מה שמביא אותם לפעול בצורה תומכת ומאזנת.
האדפטוגנים ה"קלאסיים" שהוגדרו כך הינם: הג'ינסנגים: קוריאני /סיבירי /הודי */ אמריקאי, סכיסנדרה, רודיולה, חילזית, רפומטיקום וקורדיספס.
אליהם מצטרפים כיום צמחים רבים בעלי איכות דומה.
(*אנחנו ב"עדנה" מאד אוהבים את הויתניה- ג'ינסינג ההודי. תוכלו למצוא אותה אצלינו בהרבה פורמולות בגלל הפעילות העדינה והעמוקה שלה. זאת בניגוד לג'ינסנגים האחרים שפעילותם חזקה ומידיית אך עלולים לגרום לתגובות קיצוניות ולא מאוזנות.)
מתוך קו בריאותי ששורש בעיות רבות נעוץ בשיבושי אדרנל, ובהתבסס על הנתון העובדתי שסטרס הוא גורם מספר 1 למחלות בעידן המודרני, רוב הפורמולות של עדנה לפי בעיות ספציפיות, נבנו או שולבו בצמחים אדפטוגניים. במקרים הבודדים שפורמולה ייעודית לא מכילה צמחים אדפטוגניים אנו ממליצים על השלמת טיפול בעזרת פורמולת אדרנל קלאסית כדוגמאת פיקס-דרנל.
למעבר להסבר נרחב ותוצאות מחקרים על צמחים בהם השתמשנו בפורמולות של צמחים אדפטוגניים-