דגנים

שם כולל לקבוצה הבוטנית "דגניים", שמכילה 5 מיני דגן- חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל, שיפון, וכן תירס, דוחן ואורז, ובנוסף מספר צמחים שהגרעין שלהם יכול לשמש כמרכיב בסיסי בתזונת האדם אף שאינם מקבוצת הדגניים: כוסמת, קינואה, אמרנט. המרכיב המרכזי בדגנים הוא פחמימה ולכן הם משביעים. בנוסף הם מכילים מרכיבי מזון יחודיים לכל אחד ושימוש חכם ונכון בהם יכול לפתור בעיות בריאותיות רבות. 

דוחן

 

פעילות מרכזית על איברים:

טחול, לבלב, קיבה, כליות.

צריכה יומיומית גבוהה של דוחן יכולה לחולל שינוי דרמטי במצבים כרוניים מסכני חיים תוך זמן קצר, באופן בטוח וללא תופעות לוואי.

 

מידע כימי:

החלבון ( בזרעים לא מבושלים - 11%) בעל רמה נמוכה של ליזין, עשיר ב - B2,B3, מתיונין, לציטין, ברזל זרחן, סידן. מכיל קצת חומרים גויטרוגנים, חומצה פיטית שעוזרת בהורדת רמות כולסטרול ונחשבת כנוגדת סרטן. לא מכיל גלוטן.

 

שימוש במצבים הבריאותיים הבאים:
  1. חיזוק: לחיזוק אנרגטיות, מסלק רעלים – מחזק בסיסיות, לחיזוק כל איברי הגוף, לצניחת איברים, לחיזוק רקמות חיבור ושלד (בשילוב שיבולת שועל), לחיזוק הלבלב.

  2. למצבי עודף לחות בגוף כגון  - עודף משקל, בצקות, נפיחויות במפרקים, תחושת כבדות בגוף ובראש, חולשת גפיים, סוכרת, קנדידה,  גידולים,  בעיות זכרון, קושי להתרכז, בלבול מנטלי, פיזור התנהגותי, רצון לסוכרים, ללחות וליחה במערכות הנשימה, העיכול, הפריון והשתן , לדלקת ריאות,  יש אומרים שגם מאזן לחות.

  3. מסייע לסילוק הצטברויות של שומן, סוכר, חומצות ומים. לטיפול בעודף כולסטרול וטריגליצרידים. להורדת משקל.

  4. לעודף פעילות בבלוטת התריס,  ויש אומרים גם למצבי חוסר פעילות בלוטת התריס

  5. אנטיבקטריאלי ואנטיפטרייתי,

  6. בהריון - למניעת הפלות, לריבוי של מי שפיר, עצירת דימומים מהרחם ולעובר עם הידרוצפלוס.

  7. מטפל בהקאות, צרבות, בחילות ושלשולים. 

  8. הפסקת הנקה - דוחן מונבט להפסקת ייצור חלב אם

  9. לטחורים

  10. לריח רע מהפה

 

הגבלות שימוש לדגן:

לא מתאים לחוסר בבלוטת התריס (אולי), מיניקות, שלשול כרוני מיימי, לילדים על בסיס קבוע. סימני יובש כללים (יובש במעיים, יובש בעור, בעיניים, בפה, סימני יובש האופיינים לגיל המעבר) רזון וקושי לצבור משקל, היפוגליקמיה. 

הכנה בסיסית:

כוס דוחן שטוף (חשוב מאד) על שתי כוסות מים, מעט מלח, מרתיחים, מנמיכים את האש (המכסה סגור) ומבשלים  כ- 30 דקות.

 

מתכונים טיפוליים:
  1. לאדם קר בטבעו רצוי שהדוחן יהיה קלוי לפני הבישול ואילו לאדם שטבעו חם, רצוי להשרות את הדוחן במים 3-4 שעות לפני הבישול. 

  2. לחיזוק פעילות הלבלב בשילוב עם כוסמת (ולאנשים מסויימים מתאימה גם קינואה), שעועית אזוקי, דלעת וקומבו. גם שומשום מתאים לסוכרת.

  3. לטיפול בגידולים שונים ועודפי לחות וליחה, בשילוב עם אורז מלא, גריסים מלאים, שעועית אזוקי, צנון דייקון, פטריות שיטאקי, פטרוזיליה ומזונות בעלי השפעה מייבשת ומכווצת.

  4. לדלקת ריאות – במרק עוף + גרונות עוף.

  5. לטפול במצבים של לחות ויובש המופיעים בו זמנית. למשל במצב של יובש במעיים ועצירות יחד עם הצטברויות שונות בגוף (ציסטות, ליפומות, בצקות, פרונקלים).- דייסת קואקר ודוחן-  דייסה זו מאזנת בין הדוחן המייבש ובין הקוואקר הלחלוחי.

  6. לטיפול בסרטן קיבה, מחלות הלבלב ולחיזוק חיסוניות הגוף.

  7. דייסת דוחן וירקות מתוקים בשפע (דלעת, דלורית, כרוב, תירס, גזר, בצל). יש להניח את הבצל התירס והכרוב ראשונים ומעליהם את הירקות הכתומים ולמעלה את הדוחן השטוף. להוסיף מים בעדינות סמוך לדפנות הסיר ולבשל. אחרי הרתיחה יש להוסיף מלח ולהניח על אש קטנה או על תחתית מפזרת חום במשך כ – 25 דקות.

  8. להקאות ובחילות, רצוי לאכול כמויות קטנות של דוחן בצורת מרק או קונג'י (דייסה) יומיום. 

שעורה- גריסים, גריסי פנינה

 

פעילות מרכזית על איברים: טחול, ראות, כליות.

מידע כימי: מכילים סידן, אשלגן, ברזל, ויטמין B2, גרמניום (-שמעלה את יכולת הגוף להתמודד עם גידולים סרטניים, דלקות פרקים, חולשה כללית ואוסטאופורוזיס).

 

שימוש במצבים הבריאותיים הבאים:

  1. מסייעים לשמירה על רמת סוכר קבועה בדם- לסוכרתיים ולהורדת משקל.

  2. לחיזוק מערכת החיסון . מתאים לאנשים עם נטייה לאלרגיות.

  3. לניקוי גוף, לטיהור חום ולסילוק מוגלה, לניקוי לחות צמיגות (בניגוד לאזוקי-לניקוי לחות מימיות).

  4. לטיפול בבעיות עור וביבלות שטוחות במיוחד בכפות הרגליים.

  5.  לטיפול באבססים בריאות ובמעיים.

  6. לנימול, בצקת, חולשה והתכווצויות ברגליים.

  7. לשיתון, ולהוצאת לחות תקועה

  8. להורדת רמות כולסטרול וטריגליצרידים

  9. לשיעול והצטננות

  10. לטיפול בגידולים

  11. לעצירות ושילשול

לא מתאים במצבים הבאים: צליאק

 

הכנה בסיסית: השרייה (בגריסי פנינה אין צורך אך רצוי לשטוף), ובישול עד התרככות.

 

מתכונים טיפוליים:

משקה גריסים - לטיפול בבצקות ותקיעות בגוף:1 ק"ג שעורה - לברור, לשטוף היטב ולקלות את הגריסים על 150 מעלות בתנור למשך שעתיים עד שהגריסים יבשים היטב. יש לגרוס את הגריסים במטחנת קפה. כך קיבלנו אבקה. לצורך הכנת המשקה יש להרתיח מים, ולשים כפית אבקת גריסים בכוס לערבב עם המים הרותחים ולשתות כ2 כוסות ביום. (אפשר גם לאכול את הגריסים שנותרו בכוס).

כוסמת

פעילות מרכזית על איברים: טחול, קיבה, מעי הגס.

מידע כימי: מכילה רוטין, טנינים, אבץ, ברזל, סלניום, B2, B3.

הכוסמת מכילה אמנם כמויות גדולות של ח' פיטית, אבל מכילה גם ריכוז גבוה של פיטאז, האנזים שמפרק את הח' הפיטית. אנזים זה משלים את עבודתו גם כשהכוסמת נטחנת לא שום עזרה נוספת.  איכות החלבון שלה מתקרבת לחלבון מלא. אך הזמינות לעיכול של חלבון זה מוחלשת ע"י אנזים מעכב תריפסין. אנזים שלילי זה נהרס ברובו כשמנביטים את הכוסמת. הרכב החומצות האמיניות בחלבונים של הכוסמת הן בפרופורציות הטובות ביותר שנמדדו בין צמחים שונים למטרת הורדת הכולסטרול "הרע". מכילה  D-chiro-inositol – המגביר ספיגת אינסולין ומסייע במצבי שחלות פוליציסטיות, קוורציטין שמחזק את קרומי העיניים, מונע קטרקט, מונע אלרגיות, ומטפל בדלקות ויראליות. ריכוז גבוה של סיבים מסיסים,  ליגננים (אנטי סרטניים), של מגנזיום, אבץ ונחושת. אינה מכילה גלוטן.

 

שימוש במצבים הבריאותיים הבאים:

  1. סוכרת חוץ מסוכרת המלווה בחום ויובש (אנשים רזים, עור פנים אדום, בעלי סימני (ליובש בעור/בריריות).

  2. חלבון הכוסמת מתאים לטיפול במחלות ממאירות במעי הגס.

  3. מנקה ומחזקת את המעיים, משפרת תאבון וטובה לטיפול בדיזנטריה ושלשול כרוני.

  4. להורדת רמות כולסטרול בדם, ולהעלאה יחסית של רמות HDL.

  5. הכוסמת מומלצת בחולי מתמשך הקשור להשמנה, כבדות, חולשה ותחושת קור.

  6. לטחורים ולמניעת עיבוי דם.

  7. לשיפור הראייה ומניעת קטרקט.

  8. לתת פעילות בלוטת התריס.

  9. למניעת לחץ דם גבוה ולשיפור זרימת הדם.

  10. לדיאטת הרזייה.

 

 לא מתאימה במצבים הבאים:

 

  1. אכילה מרובה של כוסמת ואחריה חשיפה לקרינת שמש ישירה עלולה לגרום לגרויי עור ולכן מומלץ להשתמש בה יותר בחורף.

  2. מצבי חום ויובש – יוחמרו ע"י צריכת כוסמת.

  3. במצבים היוצרים תחושת חום, סימני יובש בעור או בריריות, התפרצות מחלה חריפה, דלקתית, או מצבים המוגדרים כרוח: שבץ, רעד, אפילפסיה או פירכוסים מסיבות אחרות- הכוסמת לא מומלצת.

 

הכנה בסיסית:

כוסמת קלויה – בישול קצר. מומלץ להוסיף תבלינים מתאימים.  כוסמת גולמית – יש להשרות ל 9-12 שעות, לסנן, לקלות ולבשל.

אמרנט

 

צריכה מומלצת לשם השגת המטרות הבריאותיות - 20 ג' לילד, 40 ג' למבוגר. חשוב לציין שגם במינונים נמוכים יותר האמרנט ישפיע לטובה על מע' הגוף. מכיוון שהגרעינים קטנטנים ובבישול הם נהיים מסה דביקה, הקל ביותר הוא לשלב את  האמרנט עם גרעינים אחרים בריכוז נמוך, כ-30% בבישול או בתערובת קמחים.לאמרנט אין כמעט טעם וריח ולא ישפיע על המאכל.

 

מידע כימי: מכיל חלבון באיכות טובה ובריכוז גבוה, עשיר בסיבים תזונתיים, בסידן ובברזל. תבשיל של אמרנט ואורז בריכוזים שווים יוצר חלבון איכותי במיוחד. השמן מכיל סקוולן – רכיב שומני  שגופנו מפריש בבלוטות החלב ושומר על רכות העור. האמרנט עשיר בחומצה האמינית ליזין (החסרה בחיטה) שמסייעת, בעיקר אצל ילדים, בספיגה של סידן, וכן מחזקת זכרון, אינטיליגנציה, למידה כמו כן היא ומסייעת בייצור הורמונים, אנזימים ואנטיבודיס, ולהתאושש מפציעות וניתוחים. מכיל חלבון המסוגל למגר ממאירות במעי הגס.

 

שימוש במצבים הבריאותיים הבאים:

  1. מוריד כולסטרול, לחץ דם וסוכרת.

  2. אנטיאוקסידנט, לחיזוק אנרגיות הגוף.

  3. למניעת אנמיה בהריון והנקה. מסייע להרבות חלב למיניקות.

  4. מסייע לילדים בריכוז בלימודים ולמידה, מחזק פעילות הורמון הגדילה. ולכן משמש בארצות מתפתחות כמזון מעולה לילדים, בשילוב עם אורז/תירס.

  5. גורם לעור להיות בריא ומבריק.

  6. מסייע ליצוב מצבים נפשיים מעורערים ופחד

  7. מסייע במצבי עצירות

  8. מסייע לאוסטאופורוזיס, לארתריטיס וכאבי מפרק הירך.

  9. מקרקע מאד. אפילו יותר מדוחן.

  10. השפעה מיטיבה על מערכת החיסון, נוגד אלרגיות,  נוגדת גידולים ממאירים.

לא ידוע על הגבלות שימוש.

 

הכנה בסיסית:  בישול: ביחד עם דגן נוסף ביחס של 1/3 על 2/3. אפיה: לטחון לקמח ולהוסיפו עם קמח אחר ביחס האמור למאפים.  הנבטה: לפזר נבטי אמרנט על סלט או בכריכים. פצפוץ: לשים שכבה דקה של אמרנט בסיר עם קצת שמן, לכסות ולפצפץ .

 
 
 
 

אורז

 

פעילות מרכזית על איברים: טחול, קיבה.

מידע כימי: החלבון של האורז חסר בליזין. (ולכן מומלץ לשלב עם אמרנט. הויטמינים (בעיקר B1 ו-E) ושורה ארוכה של מינרלים (סידן, מגנזיום, אשלגן, ברזל, נחושת, מנגן, יוד ועוד. האורז הינו פחמימה מורכבת, המכילה עמילן ( STARCH ) וסיבים, גורמים לו להתעכל באופן איטי, וכך מנצל הגוף את האנרגיה האצורה בו לאורך זמן, כלומר הוא מנצלה ביעילות.

לא מתאים במצבים הבאים: סוכרת בתחילת הטיפול. בהכנה מסוימת, עלול לגרום לעצירות.

במחלות מעי דלקתיות ולילדים עם קשיי גדילה- מומלץ דווקא אורז לבן.

 

שימוש במצבים הבריאותיים הבאים:

מפתח גישה אינטואיטיבית, רוגע, איזון, שלווה

יכולת להגביר את אלמנט האש.

מחזק דם- טוב לחולשה.

מוריד בצקות.

מטפל בגידולים.

לטיפול בצהבת.

לדלקת בעין (Ophthalmia).

לדימום מהאף.

לבחילות.

סותר רעלים.

היפואלרגני – מתאים מאד לאנשים עם נטייה לאלרגיה.

מחזק טחול, מרגיע את הקיבה.

מתכונים טיפוליים:

  1. אורז קלוי- מיועד למצבים של תולעים במעיים. קולים את האורז על המחבת, ללעוס הרבה.

  2. דייסת אורז- למצבי חולשה, אפיסת כוחות, להתאוששות ממחלה או כאשר העיכול לא מיטבי.

  3. אורז מונבט- מומלץ למצבים של תקיעות במערכת העיכול. משמש לעיכול חלש ותיאבון מועט. מומלץ לקלות מעט אורז מונבט, לטחון לאבקה ולערבב עם מים חמים.

  4. מוצ'י  - בלילת אורז- אורז מלא המבושל בכמות של פי 6 מים למשך זמן רב- לפעמים גם למשך מספר שעות.  פעילות: מחזק QI ודם, בונה את המרכז, משקם את העיכול, מלחלח במצבי יובש, מתאים לנשים הרות ומיניקות, ילדים קטנים [אפשר לתת להם את הנוזל בלבד], ואנשים חלשים המחלימים ממחלה.

  5. אורז לבן פחות מחמם,ואם צורכים ממנו, עדיף לאוכלו בעונות חמות כמו עונת הקיץ . האורז הלבן עני יחסית בחלבון שומן מינרלים וויטמינים, והוא תורם לעליה מהירה יותר של רמת הסוכר בדם ביחס לאורז המלא, יתרונו הוא בעיכולו המהיר והיעדר הסיבים דבר שמתאים אותו לסובלים מבעיות עיכול כרוניות.

  6. מי אורז לא מבושל - משרים חופן אורז בחצי ליטר מים במשך כ-4 שעות. מסננים את האורז. הנוזל המסונן בעל טעם מתקתק טוב למצבי שלשול, ספיגה לקויה ודימום יתר במחזור.

 

   שבולת שועל- מלאה, גרגירים, קואקר. 

 

פעילות מרכזית על איברים: טחול, קיבה, כבד, לב,.מחזקת את מערכת העצבים ומערכת הרבייה.

מידע כימי: מכילה סיליקון החשוב לרקמות חיבור בגוף ומשפר תפקודי לבלב, סיבים מסיסים, בטא גלוקנים beta-glucans – שמסייעים בהורדת ערכי כולסטרול LDL, ומחזקת את מערכת החיסון ולעומת זאת, אינם פוגעים ברמות HDL. סיבים מוצילגנים, החלבון שלה ברובו מסיס במים, מכילה חומצה סיליצילית שמיטיבה עם העור. במחקר שנעשה על 116 ילדים שאובחנו עם צליאק, בחנו 2 קבוצות – 1 קיבלה תזונה ללא גלוטן, והשנייה קיבלה תזונה ללא גלוטן אך בתוספת של מוצרי שבולת שועל (ללא חיטה כמובן). אחרי שנה התוצאות היו זהות - שתי הקבוצות היו במצב טוב, וגם הבדיקות שנעשו במעי הדק היו תקינות בשתי הקבוצות.

הערה- הקוואקר הרגיל הינו שבולת שועל מעובדת שאיבדה חלק חשוב מהמרכיבים שלה.

 

שימוש במצבים הבריאותיים הבאים:

  1. ליובש, תשישות, רגישות עצבית, לחץ ומתח, – ש"ש גרוסה, ומעט דלעת/ מיץ תפוחים.

  2. ליובש בכבד

  3. לסובלים מעיכול חלש, לסובלים מנפיחות בבטן, לשלשולים ועצירות, לחולי קרוהן, קוליטיס ומעי רגיז כאשר מערכת העצבים מגורה בשלב הכרוני.

  4. לחיזוק רקמות חיבור, סחוס , לשיקום וחיזוק עצמות, רקמות חיבור, מיניסקוס סחוס, גידים, שיער וציפורניים. בשילוב עם דוחן – מעולה.

  5. למצבי עודף כולסטרול ושומנים בדם.

  6. מי שיבולת שועל מחזקים את מערכת החיסון ומגבירים חלב אם.

  7. צריכה קבועה עשויה להפחית את הרצון לסיגריות וניקוטין.

  8. מתאימה מאוד לקשישים ולילדים. הנספגת ביותר לתינוקות.

 

 לא מתאים במצבים הבאים:​

  1. אנשים הסובלים מסטגנציה (-חסימה באיזה צורה). מכיוון שהש"ש גורמת לתנועה, עלול להיווצר לחץ והחרפת סימפטום.

  2. בדר"כ שבולת שועל איננה תורמת להרגשת שובע.

  3. אנשים לחים וחמים, במצבי לחות כבדה.

  4. חולי סוכרת בתחילת התהליך הטיפולי משום שמעלה את רמות הסוכר בדם.

 

מתכונים טיפוליים: דייסה יחסית סמיכה מתאימה לטיפוסים רזים, יבשים, נוירוטיים ועצבניים במקצת בעלי קיבה רגישה (באיורודה טיפוסי ואטה), טיפוסים חמים יכולים להשתמש בשיבולת שועל בצורת דייסה דלילה יותר. טיפוסים לחים כבדים וקרים יכולים להשתמש בשיבולת השועל בצורתה הקלויה והקריספית כחלק מגרנולה.

בשימוש חיצוני: למצבי גרד בעור בתור רטייה, מרפאה ומחדשת את העור בשימוש כפילינג אפשר גם עם סובין שיבולת השועל, העמילן מרגיע את העור.

*המידע מתוך מאגרי מידע המבוססים על תרבויות עמים ורפואה אלטרנטיבית, ופעמים רבות מגובה בניסויים מדעיים. המידע באתר אינו מהווה המלצה או התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול רפואי/תרופתי אחר. הניסוחים לא נבדקו ולא אושרו ע"י משרד הבריאות. בכל מקרה של בעיה רפואית יש להיוועץ ברופא המטפל

שלחו הודעה
ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם :)